64 הנגשת השכלה גבוהה קושי כלכלי פערים לימודיים דור ראשון להשכלה גבוהה התנגדות הקהילה ללימודים אקדמיים שילוב לימודים ותפקידי חיים נוספים מהילדים 60%- מהמשפחותהחרדיות, ו 50%- יותרמ החרדים, חייםמתחתלקו העוני. גודלהמשפחות, לצד רמת התעסוקה והיקף התעסוקה הנמוכים, מובילים להכנסה נמוכה למשפחה. בנסיבות אלה העול הכלכלי של תשלום שכר לימוד ואובדן הכנסה לתקופה ארוכה הוא חסם משמעותי נוסף. היעדר לימודי ליבה, או לימודים ברמה בסיסית, יוצר חסם לכניסה להשכלה גבוהה. הדרך להשכלה גבוהה, במיוחד בקרב הגברים, עוברת בשנת מכינה הדורשת השלמת פערים מהירה ואינטנסיבית. מעבר לאתגר עצמו, המכינה מאריכה את תקופת הלימודים, ושנת הלימודים הנוספת כרוכה במחירים נוספים. מרבית הצעירים החרדים הם דור ראשון להשכלה גבוהה וממעמד סוציו-אקונומי נמוך, והם מתמודדים עם האתגרים הכרוכים גם במאפיינים אלה, שהוזכרו בפרקים קודמים בדוח – חוסר במידע על העולם האקדמי, מסלולי לימוד, דרישותקבלה ותהליך קבלת ההחלטות על הלימודים, היעדר מודלים לחיקוי ועוד. למרות שינויים שמתחוללים בעמדת החברה החרדית כלפי לימודים אקדמיים, עדיין קיימת בה התנגדות משמעותית ללימודים שאינם לימודי קודש. החשש נובע מחשיפה לתכנים שעלולים להיות בעייתיים וכן מהתוצאות של השכלה זו – תעסוקה שעלולה להוביל לחיכוך עם העולם שמחוץ לגדרי הקהילה. הבחירה במסלול הלימודים האקדמיים מלווה לעיתים בקונפליקטים פנימיים זהותיים ובקונפליקטים חיצוניים – משפחתיים וקהילתיים. בדרך כלל גברים חרדים לומדים בישיבה לפחות , שלב שבו הם לרוב נשואים והורים 25–24 עד גיל לילדים. גיל הנישואים הממוצע של גברים הוא , וגיל לידת הילד הראשון 22־ ושל הנשים כ 23־ כ לנשים. ההחלטה להירתם 23־ לגברים ו 24 הוא למשימה ארוכת הטווח של השלמת תואר אקדמי גוררת השלכות על התא המשפחתי ואתגרים נלווים משמעותיים, כגון פגיעה באיזון הבית והמשפחה והפסד כלכלי בזמן הלימודים.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==