59 הנגשת השכלה גבוהה היא חסם נוסף. ישנו פער הבחינה הפסיכומטרית עקבי בין ממוצע הציון הפסיכומטרי בקרב אוכלוסיות שונות, לרעת קבוצות פריפריאליות. ככל שהכנסת ההורים גבוהה השכלת האם אקדמית ושפת הבחינה היא עברית– כך גדל הסיכוי לציון גבוה יותר בבחינה. ההסברים לכך נעים בין הטיה ואי-הוגנות במבחן עצמו ועד לשיקוף פערים אמיתיים שהם תוצר של מערכת החינוך. פער נוסף נוצר בין אלה שידם משגת להשתתף בקורסים (וקורסים חוזרים) המאפשרים לשפר את ההישגים. בין כך או כך, הבחינה מהווה חסם ורבים מאוכלוסיות אלה נמנעים מלגשת אליה ובכך מצטמצמות האפשרויות העומדות בפניהם. דור ראשון להשכלה – הון חברתי ותרבותי שילוב לימודים ותפקידי חיים שייכות השכלת הורים היא משתנה חשוב לניבוי הישגיהם הלימודיים של צעירים והשתלבותם בלימודים על-תיכוניים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לצעירים שלאמם אין תעודה אקדמית יש סיכוי נמוך משמעותית לזכאות לבגרות. נוסף על כך צעירים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ובמיוחד במשפחות שבהן רמת ההשכלה של ההורים נמוכה, אינם נחשפיםלהשכלה גבוהה ולמשמעויותהחיוביות שהיא נושאתעימה. פעמיםרבותהםמתקשיםלדמיין אופק של השכלה גבוהה, הן משום שמציאות חייהם כרוכה במאבק הישרדותי מתמיד, הן משום שאין הם יכולים לשאוב מסביבתם מודלים לחיקוי ולהשראה או מקורות לתמיכה וידע החיוניים בתהליך החקירה וקבלת ההחלטות לפנות להשכלה גבוהה. צעירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך עשויים להירתע מלימודים אקדמיים על שום הסיכון הטמון בהם, ובו השקעה כלכלית ניכרת והאפשרות להיכשל בלימודים. ולכן פעמים רבות מעדיפים להיכנס לשוק העבודה מוקדם ולהימנע מכך. במידה והם פונים ללימודים אקדמיים, עליהם להתמודד עם מטלות חיים חופפות, ובהם הצורך להתפרנס ולתמוך כלכלית במשפחתם. לדוגמא, נמצא כי צעירים יוצאי העדה האתיופית דוחים פעמים רבות את תחילת לימודיהם לאור העוני במשפחתם והצורך לסייע בפרנסת משפחתם. תחושת שייכות קשורה להון התרבותי. ולהבדיל, ההון התרבותי של הצעיר קשור גם לתחושה של זרות וניכור אל מול חברות השונות ממנו. בחברות מסוימות, צעירים גדלים בסביבה השוללת את ההשכלה הגבוהה כאפשרות רלוונטית. אלה עלולים להשפיע על ביטחונו העצמי של הצעיר שעלול להוביל לדפוס של הימנעות בשלב של חיפוש וגיבוש זהות. במצב זה, לימודים אקדמיים נראים רחוקים מאוד מהישג יד. נמצא כי בדפוס הבחירה במוסד הלימודים, צעירים מקבוצות פריפריאליות, נוטים לבחור מוסדות לימוד הקרובים יותר לאזור מגוריהם. הם גם נמנעים מהרשמה למוסדות יוקרתיים יותר גם בגלל חשש מתנאי הקבלה אך גם בגלל המרחק הנתפס של מקומם בתוך מוסדות אלה. הם ייטו לבחור מוסדות בהם יש עוד צעירים הדומים להם. מוסדות בעלי נראות מגוונת ומכילה ייתפסו כרלוונטיים יותר ומתאימים יותר. תשומת לב מיוחדת ניתנה בעשורים האחרונים לשילוב ערבים, חרדים וצעירים יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה, כדי להגדיל את ייצוגם היחסי בה.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==