118 גשר לתעסוקה הולמת השכלה אתגרים בתעסוקה ראשונה לצעירים מהחברה הערבית מרבית היישובים הערביים ממוקמים בתחתית ,)3–1 הדירוג החברתי-כלכלי של ישראל (אשכולות ולצעירים ערבים המגיעים לאקדמיה לעיתים אין עורף כלכלי משפחתי. צעירים אלו עשויים להידרש להשקעה רבה בלימודים לנוכח פערי שפה וידע אל מול עמיתיהם היהודים, והצורך לעבוד ולהמשיך לסייע למשפחה מצמצם את ההזדמנויות שלהם לצבור ניסיון תעסוקתי מקצועי במהלך לימודיהם. כלי חיוני לרכישת השכלה גבוהה והשתלבות בתעסוקה בישראל הוא שליטה בשפה העברית. מערכת החינוך הערבית סובלת מפערי תקצוב וממחסור במורים הבקיאים בעברית, ורבים מבוגריה אינם שולטים בשפה זו. אף שהאקדמיה נוקטת מאמצים כדי להשלים פערי ידע בעברית באמצעות קורסים ושיעורי תגבור אין זה תמיד מספיק בכדי לגשר על פערי השפה בתעסוקה. מרכזי התעסוקה בישראל מצויים במרכז המדינה, בעוד הציבור הערבי בישראל מתגורר ברובו הגדול ביישובים בפריפריה הגיאוגרפית שלה. המגזר העסקי ביישובים הערביים בלתי מפותח, והזדמנויות התעסוקה בהם מועטות. נוסף על כך, היישובים הערביים בישראל סובלים ממיעוט יעדי נסיעה בתחבורה הציבורית ומתדירות נמוכה של קווים. עובדים מהחברה הערבית חשים אי-אמון באפשרותם להשתלב בשוק העבודה הנובע מהיותם מיעוט. הם עשויים לבחור בתחומי עיסוק שבהם התלות במעסיק חיצוני נמוכה, כגון עריכת דין וראיית חשבון. נשים ערביות רבות בוחרות ללמוד את תחומי החינוך וההוראה, למרות קיומו של עודף מורים בחברה הערבית; גם בעלות הישגים גבוהים מעדיפות לבחור בתחום זה. מקצוע החינוך מאפשר עבודה בתוך הקהילה ובשעות נוחות לאימהות. הקרבה הגיאוגרפית מייתרת את התלות בתחבורה הציבורית וחוסכת זמן. נוסף על כך, העבודה במסגרת החברה הערבית מייתרת את הצורך בבקיאות בשפה העברית כתנאי להשתלבות בתעסוקה. קושי כלכלי פערי שפה פריפריה גיאוגרפית שייכות וזהות בעשורים האחרונים צומצמו פערי ההשכלה בין החברה הערבית והחברה היהודית בישראל, אך סיכוייהם של ערבים משכילים לעסוק בתחומים ההולמים את השכלתם עדיין נמוכים מאוד בהשוואה ליהודים בעלי השכלה זהה.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==