צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי
חברי הנהלה: עו"ד יוסף (יוסי) דרמר מבשרת נבו ד"ר שי וייל עו"ד אפרת שפירא רוזנברג יאיר ריינמן ירון רוזנטל עו"ד מני נאמן נעה לאו עו"ד נעמה סלוטניק עדי שגיא עמוס ספראי שמוליק דרורי שרה עברון והיה כעץ שתול על פלגי מים: יושבי ראש ומנכלי אלומה מיום הקמתה: דוכי, יצחק דיאור (דוכי) ז"ל, יאיר ריינמן יושבי ראש: יוחנן בן יעקב, אבי הלפרין ושמואליק דרורי; מדרשת תורה ועבודה: מנכלים מאירי בן ששון, יפעת סלעעמותת אלומה: מנכלים בתודה ובערכה רבה אמיתי פורת (יו"ר), ד"ר תמי חלמיש אייזנמן (מנכלית), עובדי אלומה ומוטביה.
עמותת "אלומה - צעירים לשם שינוי" שנות פעילות 40 מציינת "למה לשון העתיד מרכזית וחשובה ליהדות? " כך שואל הרב יונתן זקס בספרו "בלשון עתיד". וכך הוא משיב: "התשובה תלויה באמונה הרדיקלית בחופש האדם... אנחנו חופשיים כי אנו עומדים בפני עתיד פתוח: פתוח כי הוא תלוי בנו... היסטוריה בלי חופש שקולה לטרגדיה, היסטוריה עם חופש שקולה לתקווה". משורר בן דת ולאום אחרים כתב דברים ברוח דומה: "כדי להבין את הלב והמחשבה של אדם, אל תסתכל על מה שהוא כבר השיג, אלא על מה שהוא עוד שואף להשיג" (ג'ובראן חליל ג'ובראן). מתוך מאז הוקמה אלומה היא שואפת לחיזוק אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אמונה בכבוד האדם שנברא בצלם, ומתוך הכרה בצורך לתת כלים והזדמנות לאדם לפתח את דמותו – דמותו של ישראלי חופשי, פעיל ומתפתח, שתורם מכוחו ומרוחו למדינה ולחברה הישראלית. אלומה פועלת במגוון דרכים כדי שצעירים וצעירות מקהילות שונות ימצאו את מקומם בחברה בישראל עובדי 250 וכדי שיגשימו את הפוטנציאל הגלום בהם - תוך שהם שומרים על זהותם ועל אורח חייהם. צעירים וצעירות בכל שנה - במסגרות 50,000־ ועובדות אלומה פועלים כדי לספק מידע, להכווין וללוות כ חינוך פורמליות ובלתי פורמליות, ביישובים בקהילה, במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. אלומה פועלת בעיקר בקרב צעירים וצעירות מהפריפריה החברתית בישראל, מהחברה הערבית ומסייעת להם להתמודד עם חסמים ולקדם את ניידוּתם החברתית. והחרדית, - הכניסה לשירות צבאי ו/או ולאומי אלומה ממקדת את פעולתה בצמתים מרכזיים בדרך לחיים בוגרים משמעותי, רכישת השכלה גבוהה ומציאת תעסוקה איכותית - ומספקת לצעירים מידע וליווי כדי שיוכלו לפתח את כישוריהם לטובתם האישית ולטובת החוסן של המדינה. "הדואג לדורות מחנך אנשים", כתב יאנוש קורצ’אק. החינוך וההשכלה הם ליבת הפעולה של אלומה. אנו מאמינים שבשניהם טמון המפתח לשינוי רב השפעה – שינוי עמוק וארוך טווח – ובאמצעותם גדל הסיכוי לניידוּת חברתית ומתוך כך לתיקון החברה. בתקווה ובאמונה לעוד שנים רבות של עשייה פורייה, אמיתי פורת, יו"ר ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית
5 תוכן 6 ציר זמן אלומה צעירים בישראל: מוביליות בצמתים 9 של החלטה ומיצוי 16 מושגים 30 הכנה לשירות משמעותי ולחיים בוגרים תוכניות: 34 משרתות באמונה 38 מורות חיילות 40 לקראתך 42 צהלה 45 סיפורי הצלחה אתגרי צעירים לקראת חיי בוגרים ושירות 46 משמעותי 47 פעולות לקידום מוביליות חברתית 112 הולמת השכלה גשר לתעסוקה תוכניות: 121 אקדמיה משלבת התנסות 127 סיפורי הצלחה אתגרי צעירים במעבר 128 מהשכלה לתעסוקה 129 פעולות לקידום מוביליות חברתית 132 ביבליוגרפיה 140 השותפים שלנו 54 הנגשת השכלה גבוהה תוכניות: 65 הישגים 68 רואד 71 זרקור 73 סיפורי הצלחה 74 אתגרי צעירים לקראת השכלה גבוהה 75 פעולות לקידום מוביליות חברתית 82 בהשכלה גבוהה שיפור התמדה תוכניות: 95 הישגים להייטק 97 + אקדמיה 99 זרקור 100 טנא 102 מארג 103 חיזוק תשתיות מוסדיות לשיפור התמדה 105 סיפורי הצלחה 106 אתגרי צעירים בהתמדה בהשכלה גבוהה 107 פעולות לקידום מוביליות חברתית
6 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי ציר זמן - אלומה ועד היום 1983 הטמעת ערכי 'תורה ועבודה' : שנות השמונים על ידי אנשי 1983- עמותת אלומה הוקמה בשם 'מדרשת תורה ועבודה' ב הקיבוץ הדתי בהנהלת בני עקיבא - ד"ר יונה בן ששון, ד"ר אמנון שפירא ויעקב דרורי. העמותה הוקמה במטרה להיות זרוע ביצועית-חינוכית לאופן בו מקימיה הבינו את המחויבות והאחריות לפעול בציבוריות הישראלית, על פי ערכי 'תורה ועבודה'. ערכים הדורשים מעורבות והתערבות .עם כלל אזרחי המדינה שנות התשעים: זהות ומעורבות חברתית בקרב צעירים בשנים הראשונות פעלה 'מדרשת תורה ועבודה' בעיקר בקרב הציבור הדתי ועודדה, באמצעות סמינרים וסדנאות, את הצעירים והצעירות להוביל ולהשתלב בעשיה הציבורית ישראלית תוך שמירה על זהותם הדתית. בשנות התשעים של המאה הקודמת, בעקבות העליה מברית המועצות ומאתיופיה, העמותה החלה להפעיל באופן עצמאי מיזמים שונים שנועדו לקלוט ולשלב באופן מיטבי צעירים וצעירות. מ'אלומה, למעורבות : , העשור הראשון 2000- שנות ה חברתית וזהות יהודית" - לשירות משמעותי לחיים בעלי משמעות שונה שמה של העמותה ל'אלומה, למעורבות חברתית וזהות 2000 בשנת יהודית" שינוי השם הביא לידי ביטוי את העשיה החברתית של אלומה, עשיה שנועדה לעודד צעירות וצעירים להשתלב בחברה באופן מיטבי ולהיות מעורבים בפעילות חברתית והקהילתית בישראל. עיקר הפעילות של אלומה התמקדה בתקופה זו בלווי צעירות וצעירים לשירות משמעות, מתוך תפיסה 2003 שהשירות הצבאי מהווה נדבך חשוב בהשתלבות בחיים בוגרים. בשנת הוקמה תוכנית 'משרתות באמונה' שמטרתה לאפשר לבנות דתיות, הרוצות בכך, שירות משמעותי והשתלבות מיטבית בצבא ובחברה הישראלית. בשנים אלו אלומה פיתחה פרקטיקות פעולה ובססה את מקומה כארגון מקצועי המסייע לצעירות ולצעירים בתהליך קבלתהחלטותבמעבר מהתיכון לשירות משמעותי.
7 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי , העשור השני: 2000- שנות ה הרחבת הפעילות להנגשה להשכלה גבוהה השכלה אקדמית הינה מנבא משמעותי בהשתלבות בחברה ופריון בתעסוקה ואלומה בחרה לסייע לצעירים וצעירות ממגוון אוכלוסיות בתהליך הבחירה לקראת לימודים וללוות אותם למימוש והצלחת הבחירה. אלומה מפעילה, בשיתוף המל"ג, את התוכניות הלאומיות 2012 משנת להשכלה גבוהה בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית, בחברה הערבית והחל גם בחברה החרדית. 2021- מ כדי לאפשר ולתמוך בצעירות ובצעירים אלומה מרחיבה את עבודתה גם ל'אקו סיסטם' העוטף את הצעירים, למשל, יחידת מיטב בצבא, דיקאני הסטודנטים, התאחדות התעשיינים ועוד....ופועלת להשפיע על דעת הקהל כדי שהצעיר והצעירה יקבלו רוח גבית על הבחירה והדרך שעשו, למשל, מדור רות.סוף להנכחת חיילות דתיות במרחב, קמפיין להעסקת ג'וניורים החברתיות ... ו/או אנשים עם מוגבלות ברשתות , העשור השלישי: 2000- שנות ה 'אלומה, צעירים לשם שינוי' - תעסוקה איכותית - השכלה גבוהה - הנגשה - התמדה עמותת אלומה שינתה שוב את שמה כדי שיבטא את עשיתה: 2022- ב 'אלומה, צעירים לשם שינוי'. אלומה פועלת כדי לחזק ולהרחיב את אפשרויות הבחירה של צעירים וצעירות מכלל החברה הישראלית בתחומי הכנה לשירות וחיים בוגרים, השכלה ותעסוקה, תוך שמירה על זהותם החברתיתתרבותית. אנו מאמינים כי השקעה בצעירים ותמיכה בתהליכי מוביליות חברתית מחזקות את הלכידות והחוסן הלאומי. מהחברה הערבית, 35% . נשים 90% , עובדים 225 באלומה מהחברה החרדית. 12% זינוק וניצוץ
צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי
10 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי אלומה נוסדה בראשית שנות השמונים של המאה העשרים. בתעודה לרישום העמותה, מיום י"ח , נכתב כי "מטרותיה 1983 בינואר 3 , בטבת תשמ"ג העיקריות הן חינוך הדור הצעיר בארץ ישראל בכוח ערכי תורה ועבודה". ארבעים שנים חלפו מאז. אלומה נשארה נאמנה לחזונם של מייסדיה, ומחויבותה למפעל חינוכו של הדור הצעיר אף הלכה והעמיקה ולבשה פנים חדשים. אולם בתקופה זו מצבו של הדור הצעיר בישראל ובעולם השתנה באופן עמוק. במהלך ארבעה עשורים חלו תמורות מפליגות בנסיבות חייהם של צעירים, כמו גם בתחום המדיניות ופיתוח השירותים הניתנים לצעירים על ידי מוסדות המדינה וארגוני המגזר השלישי. אלומה מלווה צעירים בצמתי הכרעה משמעותיים: במעבר מן התיכון לשירות הצבאי או הלאומי ואחר כך במעבר ללימודים אקדמיים ולהשתלבות בתעסוקה. סיפורה של אלומה הוא חלק משינוי עמוק שמתחולל בעולם המערבי ואף בישראל. עיקרו בתשומת לב גוברת לשלבי המעבר של צעירים לבגרות, מתוך הכרה כי בעשור השלישי לחייהם מעצבים צעירים את עתידם בתחום המקצועי והכלכלי. קשה להמעיט בחשיבותן של שנים אלה, שנים שבהן כבר עומדים הצעירים ברשות עצמם, חופשיים מהעול של סמכות הורית או מסגרת חינוכית מחייבת. החלטות שיקבלו בשנים אלה יהיו לגורמים מכריעים בעיצוב חייהם ובמידה רבה ישפיעו גם, ברבות השנים, על סיכוייהם של ילדיהם לשגשוג ולהצלחה. אין מדובר בסוגייה אישית בלבד: הבחירות שיעשו עשויות להיות בעלות משקל רב בטווח הארוך, בין היתר בקביעת מידת תרומתם למדינה מחד גיסא או מידת התלות שלהם בגורמי רווחה ובמערכות המדינה מאידך גיסא. מצבם של הצעירים משפיע אפוא גם על חוסנה של החברה. על כן, קידומם של צעירים - הכרוך בראש ובראשונה במתן ההזדמנות לכל אדם לפתח את הפוטנציאל הגלום בו - הוא אינו רק עניין אישי או משפחתי אלא גם עניין לאומי, בפרט במקרים של צעירים מקבוצות מיעוט או צעירים בסיכון. ואכן, העשורים האחרונים מתאפיינים בתשומת לב מרובה לתקופת הבגרות הצעירה לא רק מצד חוקרים ואנשי חינוך, אלא אף מצד רשויות המדינה ומעצבי מדיניות. בישראל ובעולם גברה בעשורים האחרונים המודעות לצורך לפתח שירותים לצעירים וללוותם במסעם ממצב התלות לחיי עצמאות, בצמתים של שינוי וברגעי קבלת החלטות מעצבות עתיד. מידה גדולה יותר של תמיכה מצד המדינה, קרנות פילנתרופיות וארגוני החברה האזרחית בצעירות וצעיריםמעוגנתהיטבהן בתפיסתעולםהומניסטית או סוציאל-דמוקרטית השואפת לאפשר לכל אדם לצמוח, לשגשג ולממש את הפוטנציאל הטמון בו, הן בתפיסת עולם שמרנית, המבקשת למנוע מצעירים בסיכון להפוך לנטל על מערכות הרווחה. נקודות המבט השונות מתלכדות בשאיפה לסייע לצעירים רבים יותר להצטרף למעגל ההשכלה הגבוהה ולקדם השתלבות מיטבית שלהם בשוק מבוא
11 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי העבודה, לחלץ צעירות וצעירים בסיכון ממלכודות עוני ולתמוך בתהליכי מוביליות חברתית. אלומה נמנית עם הארגונים הוותיקים שפועלים בתחום הצעירים, והייתה בין הראשונים לשים את צמתי ההכרעה במעבר לבגרות במוקד פעולותיה. התבוננות בהתרחבות מוטת הפעולה של הארגון לאורך השנים, כמו גם בהתגוונות קהלי היעד וקבוצות הצעירים שאלומה מעניקה להן מענה ותמיכה, מלמדת רבות על התפתחותו של תחום הצעירים בישראל. זה ארבעים שנים אלומה היא שותפה פעילה ביצירת מנגנונים חדשים של תמיכה בצעירים, במיוחד בקבוצות של צעירים בסיכון, ובקידום השינוי בתחום. מ"העולם שייך לצעירים" אל ההתפכחות הגדולה בתקופה שבה נוסדה אלומה הובילה 'טופר', חברת אופנה מקומית שנהנתה מפופולריות רבה, קמפיין תחת הסיסמה "העולם שייך לצעירים". הסיסמה מהדהדת את רוח השחרור והחופש שאפפה את שנות השישים בארצות הברית, אולם במובן מסוים היא גםמציינתמפנה בתודעהשל החברההישראלית - מעבר מחברה מגויסת שבה צעירים הם החלוצים מובילי המחנה ונושאי נס המהפכה הלאומית, אל אתוס אינדיבידואליסטי שבו צעירים "רק רוצים ליהנות" – בלשון הלהיט של הזמרת סינדי לאופר .Girls Just Want To Have Fun , מאותן שנים ממש הרושם כי "העולם שייך לצעירים" כרוך בוודאי בעובדה שבשנות השמונים הגיעו לבגרות אחרוני דור ה"בייבי בום", ילידי השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה במערב. הזינוק בילודה לאחר המלחמה הבשיל בשנות השמונים לשינוי דמוגרפי וכלכלי: עלייה דרמטית בשיעור הצעירים באוכלוסייה ומעבר לכלכלתשפע ותרבותצריכה. מגמה זו בלטה בארצות הברית בשנות החמישים והשישים, ואילו לישראל היא הגיעה בתקופה מאוחרת יותר, החל מאמצע שנות השבעים. ילידי שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, הדור הבא לאחר דור הבייבי בום, זכו לכינוי נפרד - - וכבר נחשבים לקבוצה בעלת מאפיינים Y־ דור ה מובחנים. הם משכילים יותר מבני הדורות שקדמו להם, ומשום שנולדו לתוך עולם טכנולוגי וממוחשב
12 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי הם שולטים היטב במדיה הדיגיטלית. אף על פי כן עולם העבודה של הדור הזה מתאפיין בתחלופה גבוהה של מקומות עבודה ובביטחון תעסוקתי נמוך. Y־ יתר על כן, בין החוקרים יש הטוענים שבני דור ה עסוקים בעצמם במידה כה רבה עד כי התנהגותם גובלת בנרקיסיזם. אם כן, לעומת תחושה אופטימית ובוטחת נוכח צמיחה והזדמנויות שופעות שאפיינה את דור הבייבי בום בעשורים לאחר מלחמת העולם מתנהלים בעולם שנעדרות Y- השנייה, בני דור ה ממנו וודאות ויציבות. עלייה ברמת החיים ובאפשרויות ההשכלה בחברות המערביות המתועשות, לצד השינוי בדרישות של שוק התעסוקה, הובילו להתארכות תקופת החיים המוקדשת לרכישת השכלה ומקצוע. אם סיום לימודים, עבודה קבועה והקמת משפחה נחשבים כולם לסמנים המציינים את השלמת הדרך לחיים בוגרים, הרי שהשגתם של כל אלה מתאחרת. צעירות וצעירים בעשור השלישי לחייהם מחליפים שוב ושוב מקומות עבודה, בני זוג ומקומות מגורים; ורבים מהם ממשיכים להתגורר בבית ההורים או נשענים על תמיכתם הכלכלית של ההורים. את מצבם מאפיין חוסר יציבות הבנוי פנימה לתוך נסיבות חייהם. מדדים שונים, בישראל ובעולם, מעידים כי הכניסה לחיים בוגרים מתעכבת בשנים אחדות. התמשכותה של תקופת המעבר לבגרות משתקפת בין היתר בדחיית גיל תחילת הלימודים האקדמיים והכניסה לשוק התעסוקה, כמו גם בדחיית היציאה מבית ההורים, ובהתאחרות גיל הנישואים והולדת הילדים. בהשוואה לעבר, צעירים רבים יותר ממשיכים להתגורר בבית הוריהם. תופעה זו מתלווה לדחיית גיל הנישואין הראשונים ומקושרת בדרך כלל עם שני גורמים: עליית מחירי הדיור והפינוק שמיוחס הנוטים להמשיך ולהסתמך Y- לצעירים בני דור ה על תמיכת הוריהם עמוק אל תוך שנות העשרים של 2005־ ל 1995 חייהם. בשני העשורים שחלפו בין לא השתנה במידה ניכרת שיעור הצעירים בישראל עלה השיעור, 2011- הגרים עם הוריהם, אולם בשנת .22-28 בייחוד בגילאי עיון בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) חלה בקרב כל 2018־ ל 2000 מגלה כי בין השנים קבוצות הגיל עלייה משמעותית בשיעור הצעירים שמתגוררים עם הוריהם. התארכות תקופת המעבר לבגרות מגורים בבית ההורים
13 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי מחקרים שנערכו בארצות הברית ובמדינות חלה עלייה 2007- מצאו כי החל משנת OECD־ ה ) שגרים עם הוריהם 29-18 בשיעור הצעירים (בני ועלייה בשיעור המובטלים, לצד ירידה בשיעור הצעירים המועסקים במשרה מלאה. אחד ההסברים שניתנו לכך הוא שצעירים העושים את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה פגיעים יותר לתנודות במשק ולמשברים כלכליים, ועל כן הם ספגו פגיעה קשה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שהחל )2020( . ככל הנראה, למשבר הקורונה 2008־ ב נודעות השלכות דומות על כניסתם של צעירים לשוק העבודה ויציאתם לחיים עצמאיים. נתונים שנאספו בישראל מלמדים שמשבר הקורונה אכן גבה מצעירים, בטווח הקצר לפחות, מחיר גבוה תעסוקה: פגיעות לתנודות בשוק העבודה המתגוררים עם הוריהם 18-34 אחוז הצעירים בני גיל הנישואין (נישואין ראשונים) .2018 ). דפוסי מגורים של צעירים בישראל 2021( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. . ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2012 – לקט נתונים לרגל ט"ו באב תשפ"א 78% 28% 10% 45% 84% 37% 13% 50% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 18-24 25-29 30-34 18-34 אחוז הצעירים בני 18-34 המתגוררים עם הוריהם 2000 2018
14 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי יותר ממבוגרים. כך למשל, בין החודשים מרץ שיעור הנרשמים הצעירים (עד גיל 2020 וספטמבר והיה גבוה 50% ) בלשכת התעסוקה עמד סביב 34 בקרב 35% בהשוואה לשיעורם של המבוגרים (סביב ). בספטמבר 55 בלבד מעל גיל 15%־ וכ 54–35 בני היהשיעורםשלהחוזריםלעבודהמבין היוצאים 2020 מבין הצעירים עד 16% ) לחופשה ללא תשלום (חל"ת בקרב בני 40%־ ו 34–25 בקרב בני 31% ,24 גיל . למשברים יכולות להיות השלכות ארוכות 54–35 טווח בהיבטים של בחירת מסלול תעסוקה, אבטלה והתפתחות שכר. אחד הביטויים המובהקים להתארכות תקופת המעבר לבגרות הוא העלייה בגיל שבו מתחילים נדחה 2011־ ל 1995 צעירים ללמוד. בין השנים בשנה מועד תחילת הלימודים האקדמיים בקרב כל המגזרים. הגיל הממוצע של כניסה ללימודים עלה בשנת 24.5־ ל 1995 בשנת 23־ אצל גברים יהודים מ 22־ . באותו פרק הזמן הוא עלה אצל נשים מ 2011 בהתאמה. 23־ ל בהשוואהלצעיריםבעולםהמערבי, הכניסהללימודים של הציבור היהודי בישראל היא מאוחרת, בגלל השירות הצבאי. בהתאם לכך גם גילם של מסיימי התואר הראשון בישראל גבוה באופן יחסי לממוצע לסיום תואר ראשון הוא OECD־ . ממוצע ה OECD־ ה היה הגיל 2016 , ולעומת זאת בישראל בשנת 23.1 גיל .27.1 הממוצע לסיום תואר ראשון דחיית הכניסה ללימודים בגרות מתהווה )2017/8( מקבלי תואר ראשון בשנת תשע”ח נקודת המבט התיאורטית על תקופת החיים של הבגרות הצעירה השתנתה אף היא. טבע הפסיכולוג ג'פרי ארנט 20־ בראשית המאה ה מושג חדש לתיאור מצבם של צעירות וצעירים מעל ובמהלך העשור השלישי לחייהם: 'בגרות 18 גיל .)Emerging Aduthood( ' מתהווה מציע 20־ לשלהי שנות ה 18 את העשור שבין גיל ג'פרי ארנט לבדל משנות גיל ההתבגרות, משום . המשרד לשוויון חברתי, רשות הצעירים. 2021 ). צעירים בישראל: סקירת נתונים 2021( . גרניט, ע
15 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי שתקופת הבגרות המתהווה מצטיינת בקיומה של חירות רבה יותר לצעירות ולצעירים. לאחר סיום בית הספר התיכון (ובישראל – לאחר השלמת שירותם הצבאי) הם משוחררים ממרותה של מסגרת מוסדית מחייבת. בהשוואה לשנות הנעורים, תקופת הבגרות המתהווה אינה "מוחזקת" והצעירים חופשיים לנווט בה ולבחור אתדרכם כרצונם. בו בזמן, הבגרותבשנים אלה היא עדיין יעד שלא הושג - לא על פי אמותמידה אובייקטיביות ולא על פי תחושות סובייקטיביות. לפי ארנט, תקופת הבגרות המתהווה מתאפיינת בתמורות רבות ובחיים של חקירה, המובילים להכרעות בעלות משמעות שמעצבות את העתיד. הוא מציין חמישה ממדים שמייחדים את שנות הבגרות המתהווה: בחינת הזהות האישית באמצעות חקירה עצמית - התנסות באפשרויות זהות שונות, במערכות יחסים ובעולם העבודה. הצעירים חוקרים מי הם ומה ירצו להיות בעתיד. תקופה דינאמית ומרובת שינויים, חוסר יציבות - הכרוכה בהתלבטויות ובתנודות חוזרות ונשנות בין אפשרויות של מגורים, תחומי עניין, מערכות יחסים ובני זוג. הכול נתון בתנועה ונידון לתחלופה. מידת המחויבויות לאנשים התמקדות בעצמי - אחרים היא מועטה בהשוואה לתקופות חיים אחרות. הצעירים חופשיים להתמקד בפיתוחם העצמי: בצרכים, בשאיפות וברצונותיהם האישיים. מצב מעבר שבו היחיד מצוי סיפּיוּת (לימינליות) - "בין לבין": הוא כבר אינו ילד אולם עדיין אינו מבוגר. אופטימיות ותקווה - כאשר צעירים ניצבים מול אופק פתוח של אפשרויות והזדמנויות. לצד האפשרויות הרבות ולצד האופטימיות שמלווה את תקופת הבגרות המתהווה, חשוב לציין ששנים אלה מקפלות בתוכן גם סיכונים לצעירים. מכיוון שמדובר בתקופה שאינה מוחזקת - לאחר סיום בית הספר התיכון והשירות בצבא - צעירים מוצאים את עצמם מחוץ למרותה של מסגרת מוסדית מחייבת. אורח חיים מובנה ומסודר מתחלף בחיים נטולי עוגנים, חיים שטומנים בחובם סכנה לתלישות ובלבול. לדוגמה, בתקופה זו שכיחותן של תופעות התמכרות מסוגים שונים גדולה יותר בהשוואה לתקופות אחרות. מחקרים מלמדים כמה חשוב לעודד צעירים להתנסות במגוון של עבודות ובתחומי לימוד בטרם יקבלו החלטות על עתידם, וכן מורים על הצורך ללוות צעירים בתהליך ההתנסות, כדי לסייע להם לבחון את הבחירות שביצעו ולהעריכן מחדש. מתוך כך עולה צורך להרחיב את הכלים שבאמצעותם יכולים צעירים ללמוד על עצמם ועל סביבתם, וכן מתבררת החשיבות בבניית מעטפת של תמיכה והכוונה בתקופה משמעותית זו שבה יוצאים לחיים עצמאיים. אלומה מעודדת צעירים בישראל להצטרף למעגלי העשייה ולמוקדי ההשפעה, מתוך הערכה ושמירה על זהותו, ערכיו ואורחות חייו הייחודיים של כל צעיר וצעירה: השתלבות בשירות, בהשכלה ובתעסוקה. מיצוי כישורים אישיים וחתירה למצוינות מהווה עבור צעירים בישראל הזדמנות לשיפור מוביליות חברתית מחד, והגברת תחושת השייכות לחברה הישראלית מאידך." מתוך חזון אלומה
16 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי רשימת המושגים שלהלן כוללת מושגי יסוד בשיח ובהבנה של מוביליות חברתית, צעירים וצמתי קבלת החלטות. כל מושג מוצג בהקשר שלו לצעירים בישראל ולחשיבות שלו בהבנת מוביליות חברתית. מושגים אלה שזורים לאורך הפרקים השונים ובחוברת. כדי לשמור על רצף הקריאה, ריכזנו אותם כאן לנוחיות הקוראים והקוראות. מוביליות (ניעות) חברתיתמתייחסתלמעברממעמד חברתי אחד לאחר. מוביליות בין דורית מתייחסת לסיכוייהם של צעירים לשנות את מיקומם בסולם החברתי בהשוואה להוריהם. מוביליות חברתית יכולה להיות אופקית – מעבר מקבוצה אחת לקבוצה אחרת הנמצאת באותו מעמד, למשל- החלפת תפקיד של עו"ד מדיני עבודה לדיני משפחה, או החלפת מסלול לימודים מהנדסת בנין להנדסת מכונות. מוביליות אנכית מתייחסת למעבר בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך לגבוה וגם להיפך . מושגים מוביליות חברתית מדד מוביליות - הגדרה מוביליות חברתית נמדדת באופן אבסולוטי ובאופן יחסי. המדד האבסולוטי מתייחס לאיכות החיים של הדור הנוכחי אל מול הדור הקודם. במובנים רבים בעשורים האחרונים מדדים אלו, בהתייחס להשכלה ולהכנסה עלו. כלומר, איכות ההשכלה והנגישות אליה וכן רמות ההכנסה עלו בהשוואה לדורות קודמים. המדד היחסי מתייחס לסיכוי של צעיר לרכוש השכלה, מקצוע ובריאות טובים בהשוואה לצעירים אחרים ובהינתן המיקום של הוריו בסולם החברתי. כיוון ש(עד לאחרונה), איכותהחייםשל אנשיםשחיים במדינות מערביות הייתה בעלייה בהשוואה לדורות קודמים, עיקר המדדים של המוביליות מתייחסים למדד היחסי ולא למדדים אבסולוטיים. המדדים היחסיים מודדים מוביליות בין דורית, ובין היתר בודקים מה הוא אחוזון ההכנסה של צעירים בהשוואה להוריהם ואת סיכוייהם של צעירים מרבעוני ההכנסה התחתונים להגיע לרבעוני ההכנסה העליונים. מוביליות (ניעות) בין-דורית היא הסיכוי של צעירים. ות לשפר את מעמדם החברתי-כלכלי ביחס להוריהם. ניעות יכולה להימדד במונחים של הכנסה ומעמד חברתי, אך יכולה לכלול פרמטרים נוספים כגון בריאות והשכלה. הלמ"ס מודד את המוביליות החברתית באמצעות מספר פרמטרים/אינדיקטורים
17 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי למה זה חשוב לנוער וצעירים בישראל? וביניהם: מתאם בין השכלת פרטים לבין השכלת הוריהם, מתאם בין השכלת האב לבין הכנסה ממוצעת לנפש והמתאם בין המועסקים במשלח יד אקדמי לבין העיסוק של הוריהם. בישראל, קיימתשונות גבוההבין קבוצותבאוכלוסייה ביכולת שלהם לשפר את מצבם הסוציו-אקונומי. על ילדים להורים ילידי 2016 פי נתוני האוצר משנת הארץ הם בעלי סיכוי כפול לנוע מהרבעון הנמוך לרבעון הגבוה לעומת ילדים מהחברה הערבית. הסיכויים נמוכים אף יותר לילדים חרדים או אפשר להחליף לילדים יוצאי העדה האתיופית. , הוצג 2020 בפורום הכלכלי העולמי שנערך בשנת מדדחדש, הבודקבאיזו מידהקייםלפרטסיכוי לממש אינדיקטורים ובהם 51 אתהפוטנציאל שלו באמצעות בריאות, נגישותלחינוך וטכנולוגיה, מוסדותמכלילים, הזדמנויות תעסוקה ושכר הולם. בניגוד למדדים ביןדוריים, מדד זה מציג תמונה עכשווית על הסיכוי למוביליות אנכית המאפשר לבחון ולהשפיע על את הגורמים לאי השוויון. כפי שניתן לראות בתרשים, אף כי ישראל נמצאת במקומות גבוהים יחסית בתחומים כמו בריאות וטכנולוגיה, היא מפגרת אחרי מדינות אחרות בתחומים כמו מוגנות חברתית, תנאי עבודה 33- והכללה, ובסה"כ ישראל ממוקמת במקום ה מדינות עם הכנסה גבוהה (וביחס לסך 41- ביחס ל מדינות). 82 של 2020 - דירוגי ישראל בפרמטרים של הפורום הכלכלי העולמי במעבר לבגרות ישנם צמתים חשובים המהווים הזדמנות למוביליות. תעודת בגרות איכותית, תפקיד משמעותי בצבא או השירות הלאומי, רכישת השכלה ותעסוקה יהיו בעלי השפעה משמעתית על הסיכוי לנוע בסולם החברתי. בין הדברים החשובים ביותר לצעירים בישראל הוא הרווחה והביטחון הכלכליים 68 86 66 74 61 83 80 56 63 55 56 33 26 43 36 30 23 13 31 28 4 50 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 נגישות בריאות ציון כללי להשכלה איכות השכלה למידה לאורך החיים נגישות לטכנולוגיה הזדמנויות בתעסוקה חלוקת שכר הוגנת תנאי עבודה ביטחון חברתי מוסדות מכלילים דירוגי ישראל בפרמטרים של הפורום הכלכלי העולמי 2020 - ציון באינדקס מוביליות דירוג ישראל ,World Economic Forum. (2020). The Global Social Mobility Report 2020 Equality Opportunity and a New Economic Imperative
18 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי שלהם. אף על פי כן, הסיכוי של צעירים מקבוצות מסוימות באוכלוסייה לסיים תואר אקדמי ולהשתלב במשרות בכירות, נמוך משמעותית ולכן גם הסיכויים שלהם למוביליות משמעותית נפגעים. עלינו לפעול כדי שלצעירים תעמוד הזכות והיכולת להתקדם בסולם החברתי, ללא תלות במאפייני הרקע שלהם. על-פי מדד הפורום הכלכלי העולמי, יחסית למדינות , הסיכוי של צעיר בישראל לשנות את OECD- ה מעמדו החברתי הוא נמוך. לכן, יש צורך בגופים תומכים, ובפעולות אקטיביות של עידוד ולווי על מנת להגדיל את הסיכויים של הצעירים למוביליות. הון תרבותי מבוסס על מוצרי תרבות ותוצריה המועבריםבין אחד לשני בעיקרעל ידי בני המשפחה, אך גם על ידי מערכת החינוך וסוכני חיברות אחרים. הון תרבותי כולל ידע, השכלה, מיומנויות והעדפות תרבותיות. הון תרבותי מאפשר שליטה במשאבים תרבותיים וגישה לחוגים תרבותיים חברתיים. הגישה למשאבים אלו דורשת שליטה בפרקטיקות חברתיות, התנהגותיות ומנהגים שהפרט אוסף וצובר במהלך החיים. הון תרבותי מאפשר השתלבות טובה בסביבה רצויה. הון תרבותי למה זה חשוב לנוער וצעירים? איך זה קשור למוביליות? להון התרבותי עמו מגיע הצעיר השפעה על צמתי קבלת החלטות והיכולת לנווט בין אפשרויות בחירה מגוונות. כך לדוגמא צעירים שהוריהם משכילים הם בעלי יתרון משום שהם מכירים את עולם ההשכלה ומסלולי לימוד שונים. נוסף על כך סביר שהציפיות מצעירים אלה בתחום ההשכלה יהיו גבוהות יותר. הון תרבותי כולל בין היתר חשיבה ביקורתית ויצירתית ומוטיבציה להצלחה וככזה הוא מסייע לצעירים בפיתוח ידע, כישורים ועמדות המוערכות במערכת ההשכלה והתעסוקה. הון תרבותי אינו מחולק באופן שוויוני היות והוא מושפע באופן ישיר מהרקע המשפחתי וסוכני חיברות נוספים הנוכחים בחיי הפרט. בהקשר להשכלה הגבוהה - מבחני הכניסה ודרישות ההצלחה של המערכת מקנה יתרון לצעירים שבאו מבתים האוחזים בהון תרבותי עשיר. נתוני הכניסה מתבססים במידה רבה על ההון התרבותי הנרכש מינקות וכולל- גישה למידע, משאבים, מודלים לחיקוי, תמיכה מהסביבה הקרובה וכן חשיפה לספרות ולתרבות. בעלי הון תרבותי יודעים לרוב לנצל ולמנף צמתי החלטה והזדמנויות להתקדמות והתפתחות. הון תרבותי מכיל מרכיבים רבים ומגוונים. בהקשר למוביליות חברתית המבוססת על השכלה גבוהה ותעסוקה איכותית כדאי להבחין ולתת את תשומת הלב ל: הון חברתי, הון חברתי מחבר והון חברתי מגשר, ולהון אקדמי.
19 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי הון חברתי הינו מצבור המשאבים הממשיים או הפוטנציאליים, שניתן לגייסם כחלק מהשתייכות לקבוצה חברתית. הון חברתי מתמקד בקשרים חברתיים המאפשרים גישה למשאבים כגון גישה למידע, הזדמנויות לחשיפה, הזדמנויות לתעסוקה, מודלים לחיקוי, רשת בטחון, ייעוץ והכוונה. ההון החברתי קשור במרכיבי הזהות של הקבוצה, נורמות והתנהגיות חברתיות. הון חברתי מחבר מתייחס לקשרים שנוצרים בין אנשים הדומים מבחינה חברתית. הנחת המוצא היא שהקבוצה היא סגורה ובה כל החברים בקבוצה מקושרים זה לזו. רשתות אלו מאופיינות ברמת אמון גבוהה בין חבריה, בה יש סיכוי שהמשאבים יועברו בין חבריה. אלו עשויים להיות משאבים של תמיכה ושל הכוונה, או משאבים אחרים. דוגמה לכך עשויה להיות עסקים משפחתיים בהם עובדים בני משפחה רבים. הון חברתי הון חברתי מחבר למה זה חשוב לנוער וצעירים? למה זה חשוב לנוער וצעירים? איך זה קשור למוביליות? ההון החברתי מהווה מרכיב משמעותי במכלול המשאבים שהצעיר מנווט באמצעותם את עתידו. לבעלי הון חברתי יש מנעד רחב של ידע, מידע וקשרים היכולים לסייע בתהליך קבלת החלטות, לנצל טוב יותר משאבים קיימים, ולנצל את צמתי ההחלטה למיצוי מיטבי. בצמתי קבלת החלטות בגיל הבגרות הצעירה, תמיכה והכוונה מהמשפחה חשובים לקיומו של תהליך מושכל ומהווים רשת ביטחון לתמיכה וחיזוק במקרים של קשיים בדרך. כלומר, קבוצת השייכות הקרובה, ההון המחבר, מתגייסת לספק הזדמנויות ופתרונות מתוך המשאבים הקיימים בתוכה, לטובת הצעיר. מוביליות חברתית תלויה בגישה למידע, חשיפה, משאבים, מודלים לחיקוי, ותמיכה מהסביבה הקרובה שהם חלק מההון החברתי. ההון החברתי לא רק מעצב שאיפות לעתיד הוא גם קשור למגוון הכלים הפורמליים והלא-פורמליים של חברי הקבוצה, המשפיעים ביחד על טווח האפשרויות וההזדמנויות שלו. מכיוון שהון חברתי אינו מחולק באופן שוויוני, לקבוצות חברתיות מסוימות יש יתרון על פני קבוצות אחרות ויכולת לנצל את ההון הזה להתקדמות והצלחה.
20 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי איך זה קשור למוביליות? איך זה קשור למוביליות? ערכים, נוהגים, מיומנויות והתנהגויות מגיעים גם הם כתוצאה מהון מחבר. צעירים חברי קבוצות שבהן מעודדים לשירות משמעותי או להשכלה אקדמית, יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להשיג מטרות אלו ואף להתמיד בהן. בהיעדר רשתחברתיתמשמעותי שכזו, או בהינתן שייכות לרשת עם ערכים שונים (למשל בהם השכלה אקדמית אינה מקובלת) חברי הקבוצה יתקשו ברכישת השכלה אקדמית ובהתפתחות המתבססת על ערכים אלו. הגישה להון מגשר אינה סימטרית. הון מגשר קשור לסביבה מגוונת, מקושרת ובעלת יכולת לייצר חיבורים והזדמנויות לצעיר.ה, למיצוי, התפתחות והתקדמות, ויתרון על-פני אלה שהגישה שלהם למשאבים, מצומצמת יותר. בחברות רבות מקובלת הפרקטיקה של "חבר מביא חבר" לארגון. ארגונים עשויים לתפוס פרקטיקה זו כיעילה, אך המשמעות למועמדים ללא הון מגשר עשויה להיות שהם יקבלו עדיפות נמוכה יותר בקבלה לעבודה לעומתמועמדים שהופנו למשרה דרך חברים שעובדים בארגון. הון מגשר הוא מערך קשרים המחבר בין הצעיר.ה לבין פרטים מחוץ לקבוצת השייכות שלו.ה ומאפשר נגישות למגוון אפשרויותתעסוקתיות ולימודיות. הון חברתי מגשר מאפשר לחברי הקבוצה נגישות למידע והזדמנויות להתפתחות. לדוגמא, מחקרים מצאו כי משפחה וחבריםמהוויםערוץמשמעותי דרכו צעירים רבים שומעים על מקום העבודה הראשון שלהם. הון חברתי מגשר למה זה חשוב לנוער וצעירים? הון מגשר מאפשר לצעירים להשתמש במשאבים שאינם עומדים לרשותם ברשת החברתית הקרובה ו/או האישית. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות גישה למשקיעים, ללקוחות ולהזדמנויות, ובמציאת עבודה. לדוגמא, נמצא שלמועמדים המגיעים למשרה דרך קשרים חברתיים יש סיכויים טובים יותר להתקבל אליה.
21 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי איך זה קשור למוביליות? היכולת לרכוש הון אקדמי תלויה במידה רבה ברקע ממנו מגיעים הצעירים. הדבר מתחיל כבר בראשית החיים, בהתאם לטיב ואיכות בתי הספר, לחוגים ולפעילויות העשרה אליהם יכולים או לא יכולים ללכת, וכן הלאה. הון אקדמי מתייחס גם לתהליכים חברתיים המסייעים לצבור ידע ולקבל תמיכה, ייעוץ והכוונה לקראת הכניסה להשכלה גבוהה וגם בהתמודדויות במהלך הלימודים. משמעות נוספת להון האקדמי היא דמויות משמעותיות איתן ניתן להתייעץ בצמתים מרכזיות ומודלים לחיקוי בהצבת יעדים, עיצובו שאיפות, למידה והשכלה. הון אקדמי הוא דרך נוספת להעברה של הון חברתי והוא כולל את סך הרקע החינוכי וההתנסויות האקדמיות של הצעיר/ה. הון אקדמי קשור לאיכות הלמידה ולמשך הלמידה, והוא משמש כערוץ משמעותי להשגה וביסוס של מעמד חברתי. צעיר המוכוון להשכלה גבוהה, אשר אף אחד מהוריו שאינו בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה, מוגדר כדור ראשון להשכלה גבוהה. הגדרה זו כרוכה לעיתים קרובות במאפיינים דמוגרפיים נוספים כמו הכנסה נמוכה והשתייכות לקבוצות מיעוט אתניות או דתיות. נמצא שהשכלת הורים היא מנבא משמעותי ביותר לסיכוי לרכישת השכלה גבוהה בדור הבא, גם בהתחשב במשתנים דמוגרפיים נוספים. על פי הלמ"ס סיכוייהם של צעירים שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה אקדמית לרכוש השכלה גבוהה, מהסיכויים של אלו שלהוריהם אין 2.8 גבוהים פי השכלה גבוהה. הון אקדמי דור ראשון להשכלה גבוהה למה זה חשוב לנוער וצעירים? לצבירה של הון אקדמי יש משמעות לאפשרויות ההשכלה והתעסוקה הנפתחות בפני צעירים הון אקדמי מקל על עמידה במבחנים פורמליים, כניסה לאקדמיה ובהשתלבות מוצלחת במסגרות לימוד.
22 צעירים בישראל: מוביליות בצמתים של החלטה ומיצוי איך זה קשור למוביליות? צעירים בעלי תואר אקדמי הם בעלי סיכויים גבוהים משמעותית להיות מועסקים, לעבוד בעבודה התואמת את כישוריהם, ולהשתכר משכורת הולמת. בוגרי תואר ראשון שהם דור ראשון להשכלה גבוהה משפרים את סיכוייהם לנוע במעלה הסולם החברתי בהשוואה להוריהם. ההכרה בצרכים הייחודיים של צעירים אלה, חשובה כדי לאפשר להם למצות את ההשכלה לכדי מוביליות כלפי מעלה. למה זה חשוב לנוער וצעירים? רכישת השכלה אקדמית היא מקפצה משמעותית לעתיד הדורשת תכנון והערכות מוקדמת, כבר מגיל צעיר הסביבה הקרובה מעצבת את השאיפות והיעדים לעתיד. לרוב, מדובר בתהליך של "שכפול בין-דורי", כלומר, העתיד מעוצב בדומה למה שמוכר וידוע בסביבה הקרובה. צעירים שלהוריהם אין תואר אקדמי, מתמודדים עם אתגרים מרובים ב'מסע' לקראת השכלה גבוהה. למגוון ההזדמנויות, תהליך קבלת ההחלטות והלימודים בתקופת התיכון, יש השלכות ישירות על האפשרויות העומדות לצעירים בעתיד, אם הם אינם מתקיימים מתוך ידיעה והיכרות, הם לעיתים רבות – חסרים. עצם המחשבה ללמוד לימודים אקדמיים, למעשה פורצת את השכפול הבין-דורי, ולעיתים היא חסרה את הידע, המוכנות הנדרשת והתמיכה מהסביבה שיאפשרו תהליך קבלת החלטות מבוסס מידע, חקירה וניווט בתוך מערכת גדולה ולא מוכרת. צעירים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות חסרי עורף כלכלי משפחתי ותמיכה משפחתית וקהילתית במהלך תקופת הלימודים האקדמיים. צעירים אלה נמצאים בסיכון גבוה לנשירה. הם עשויים להיתקל בקשיים כלכליים במימון התואר ונאלצים לשלב עבודה במקביל ללימודיהם. חלקם נדרשים לסייע בפרנסת המשפחה ולהיות מרוחקים גיאוגרפית ממוסד הלימודים. פיתוח תפיסת עתיד, תחושת מסוגלות ומוטיבציה להשכלהגבוהה, חשוביםכברמגילצעיר. צעיריםשהם דור ראשון להשכלה נדרשים לתיווך וליווי המגשר על החסרים. אולם צעירים אלו מגיעים לרוב ללא ידע קודם על מוסדות להשכלה גבוהה, על זכויותיהם והמשאבים שניתן להיעזר בהם בתוך המוסד. בשנים האחרונות מוסדות להשכלה גבוהה בישראל מודעים לקשיים העומדים בפני סטודנטים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה ומקדישים להם משאבים ייעודיים. לצד זאת, רבים מהצעירים שהם דור ראשון להשכלה שהגיעו לאקדמיה, הם בעלי מוטיבציה גבוהה מאוד להצלחה. אצל חלקם, השכלה גבוהה היא שאיפה של המשפחה, שמושקעים בה מאמצים רבים לאורך השנים מתוך הבנה שזאת הדרך למוביליות חברתית.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==